סיפור חיי סבתי קלודין נורפלוס

בתאריך 9.12.1938 נלדה סבתי קלודין (אמו של אבי) באנטוורפן , בריסל בלגיה.
אביה נולד בבלגיה ב­- 14.02.1907למשפחה פרוקופונית (דוברת צרפתית). הוא נפטר כשהוא בן 37 בלבד, ממחלת השחפת, שבזמנו עדיין לא היה טיפול או חיסון להצלת חיים.
סבתי הייתה אז בת 6 ולא יודעת הרבה על אביה, בזמנו לא היה נהוג לדבר יותר מדי ולשקוע בזיכרונות, הזמנים היו קשים ואמה נאלצה לעבוד קשה למחייתה.
האם נולדה אף היא בבריסל ב-13.4.1903 היא הייתה תופרת ועבדה בביתה.
כשסבתי הייתה בת 24 נפטרה אמה מסרטן.

בזמן מלחמת העולם הראשונה הייתה סבתי בת 4.זכרון עמוק נחקק במוחה כשהופצצה בלגיה בשלהי המלחמה ע"י מפציצים גרמנים מהאוויר, היא הסתתרה מתחת לשולחן שעליו הונח מזרן אשר היה אמור למנוע הדף או רסיסי פגזים מלחדור לשולחן ולפגוע בה.
כשהייתה בת 15נאלצה להפסיק ללמוד ובגלל המצב הכלכלי הקשה (אמה הייתה המפרנסת היחידה) התחילה אף היא לעבוד כתופרת.

אמה אסרה עליה לבלות עם חברותיה, או אפילו לקרוא ספרים ולעיתים בחשאי הייתה מתעוררת במשך לילה וקוראת לאורו של נר.
פעם בשבוע בשבת היו נוהגת סבתי ואימה לצאת לסרט או לשתות בירה בפאב,(בילוי שגור בבלגיה מה גם שבאותה תקופה לא חל החוק האוסר על שתיית אלכהול מתחת לגיל 18.
כשהייתה בת 18 ועמדה בזכות עצמה, התחילה לבלות עם חברותיה, לצאת למסיבות וגם למועדונים.
באחד מאותם ערבי בילויים שבשנת 1963 פגשה בסבי סולומון נורפלוס... והשאר היסטוריה.
כשאבי נולד הפסיקה סבתי לעבוד והייתה עסוקה בגידול הילדים.
דמות מאד משמעותית עבור סבתי היא דודתה קוקולין, שהייתה כסבתא עבור אבי ואחיו אשר לא זכו להכיר את סבם וסבתם האמיתיים.
סבתי כיום בת 70, אישה חזקה ומלאת מרץ, עדיין גרה בבריסל ומדי שנה מגיעה לארץ לביקור. (בתמונה-בסתי, אמה וסבתה)